יום שני, 26 במרץ 2012

Pamela Love

חיפשתי בבלוג the selby (בלוג מהמם!) לקוחה שבשבילה אעצב בסופו של דבר את הקולקציה. הדגמים יצטרכו להתאים לאופי שלה, לאורח חייה, לגילה, לעיסוק שלה, לצרכים שלה ולטעם האישי שלה.

אחרי חיפושים רבים, מצאתי אותה - פמלה לאב.
שיר לרקע  שפמלה לאב אוהבת - (הוא מעולה...)

Warpaint - Elephants







פמלה לאב נולדה ב - 1982. יהודיה אמריקאית שגדלה בפלורידה והחלה לעצב תכשיטים לפני שש שנים.
פמלה למדה אומנות באוניברסיטת ניו יורק עם התמחות בקולנוע.
בצעירותה עבדה בחנות וינטג', עיצבה חלונות ראווה ואפילו הייתה מתופפת בלהקת רוק.
עיצוב התכשיטים התחיל בתור תחביב שאליו התמכרה.
בהתחלה עבדה במרתף שבדירתה והיום היא בעלת סטודיו ברחוב 29 בניו יורק.
היא גרה בברוקלין ומתניידת בעזרת האופניים שלה.














התכשיטים של פמלה לאב -

אביה של פמלה הוא מנתח ולכן תמיד היו שלדים בסביבתה - בבית ובמשרד של אביה, ובדיוק כך החלה להימשך לנושא המוות ושלדים וזה ניכר על התכשיטים שהיא מעצבת.
בקולקציות הראשונות שלה היו מוטיבים של גולגולות וטלפיים של בעלי חיים, למרות שהיא צמחונית מגיל 13. היא אומרת שהיא חושבת על הסביבה כשהיא יוצרת ובקולקציה הבאה שלה רוצה להשתמש בחומרים ידידותיים לסביבה.










היום הקולקציות שלה מופשטות יותר, פחות מילוליות ויותר מגוונים בחומרים.
היא מוקסמת ממקסיקנים ואינדיאנים בגלל שמחוברים לרוחניות ולהיסטוריה שלהם. בהשראתם הרכיבה קולקציה של תכשיטי הגנה מפני מחלות מזל רע וגם מגברים, עם האלמנטים האותנטיים הללו שילבה טוויסט מודרני.






אופנה -

הטי שירט האהובה על פמלה היא של הלהקה גאנס אנד רוזס (Guns and roses) ועליה מודפס מאחור בצורת גרפיטי -  "Axel was here". 
בעבר התעניינה מאוד באופנה אבל מאז שהעסק שלה משגשג אין לה זמן להשקיע, והיא רואה זאת כדבר חיובי כי היא לא רוצה להיות מושפעת מדי, ככה היא יכולה לעקוב אחרי האינסטינקטים שלה.
היא אוהבת ללבוש שמלות ארוכות עם מחשוף עמוק (ככה ניתן לענוד יותר שרשראות..) עם מגפי קרב.
היא אומרת שהסטייל שלה הוא תערובת של מציאות בחנויות וינטג' ורכישות חדשות. היא אוהבת ניגודים.
כשיש לה זמן להתלבש היא אוהבת ללבוש בגדים יפים אבל בעיקר לובשת בגדים נוחים וקלים.
ביומיום היא לא מקדישה זמן רב לבחירת בגדים ופשוט שולפתאת הבגד הקרוב אליה ביותר.






























תמונות מדירתם של פמלה וחבר שלה ג'ורדן סאליבן (Jordin Sullivan)









































                                          "Sometimes I wish I had more fingers so I could fit more rings."








יום ראשון, 25 במרץ 2012

WATCH OUT


קיים הבדל משמעותי בין השעון בעבר לבין השעון היום.
פעם הוקדשו שעות עבודה רבות לבניית השעון, כל שעון הורכב בעבודה ידנית מרכיבים רבים וההרכבה הייתה חייבת להיות מדויקת מאחר ואם היה חלק אחד שלא היה במקומו מנגנון השעון לא פעל.
היום, לעומת זאת, שעונים מורכבים בכל שניה שעוברת, במפעל, על ידי לחיצת כפתור.
הערך של השעון יורד ככל שעובר הזמן. (כמה אירוני..)

לאורך ההיסטוריה, לא השתנתה הפונקציונאליות של השעון, רק המדיה.
אם לפני 10 שנים שעון הבייבי ג'י (Baby-g) הציג פונקציה של ספר טלפונים בשעון ונחשב לשיא הטכנולוגיה היום כבר יש שעונים עם מסך נגיעה המשמשים גם כנגני מוזיקה.
בכל זאת הטכנולוגיה המתקדמת של היום תחשב למיושנת ופרמיטיבית עוד 10 שנים.

האימרה 'השעון מתקתק' במקרה זה בעלת משמעות כפולה, ככל שהזמן עובר הטכנולוגיה מתפתחת, כל יום מוצאים חידושים והמצאות.
העולם של השעונים הולך ונעלם. בעבר החזיקו את השעון בתוך הכיס, לאחר מכן ענדו אותו על היד ואפילו בתור טבעת או שרשרת. היום, פשוט שולפים את הטלפון הסלולארי מהכיס, לוחצים על מקש ורואים את השעה.
השעונים אותם עונדים היום משמשים יותר כתכשיט מאשר לממש את הפונקציונאליות שלהם שהיא להראות את השעה.

אם חיפשתי הוכחה לכך שהשעונים נכחדים מחיינו קיבלתי אותה כשחיפשתי בביתי שעון מעורר פשוט לפרק על מנת לבדוק ולצלם את תכולתו ולא מצאתי אחד כזה. אין לנו שעונים מעוררים בבית, כולם מתעוררים עם השעון המעורר שבטלפון הנייד.

נושא זה יוצג על לוח ההשראה שארכיב מתמונות שונות המעבירות תחושות שאני מקבלת מהרעיון שהצגתי.              מלוח ההשראה בסופו של דבר תבנה הקולקציה אותה אגיש בסוף הסמסטר.
בתמונות שבחרתי כאפשרות ללוח ההשראה רציתי להביע תחושה של  Fade out , התהליך של ההיעלמות, ההתפוגגות.




Rose Candela 








Rose Candela

sophie jodoin











 סרטון מהמם עם מוזיקה מעולה שקשור לתמונה שמעליו - חובה!



jeremy rockwell



ותמונות ששיניתי להן את הצבעוניות בפוטושופ -